<h1>סידור רבינו שלמה ב"ר שמשון מגרמייזא</h1>
<h2>דף כב.</h2>
ולעיניין סוכה יש להחמיר לכתחילה לעשות הסיכוך שיהיו כוכבי החמה מתוכה נראין. ואם סיכוכה הרבה עבה שאין אפי' כוכבי החמה ניראין מתוכה כשירה.
<h2>דף כה:</h2>
וששאלתם מקדשין ומברכין חתן וכלה בהכנסת כלה בשבת אי לא, לא ביררתם שאלה זו יפה, אי לקדש בשבת, או לברך עליה עריות (ו)הוצרך לכם. אסור לקדש בשבת, שכך שנינו [ביצה ל"ו ע"ב] כל שחייבין בהן משום שבות [ומשום רשות] משו' מצוה בשבת חייבין עליו ביו' טו', אילו הן משו' רשות לא דנין ולא מקדשין ולא חולצין ולא מיבמין, ואמרי בסיפא אילו ביו' טו' אמרו וכל ש' בשבת. ואי קידשו מבעוד יום מערב שבת והוצרך להם להכניס כלה לחופה בשבת ולבעול, כבר אמרו חכמי' [כתובות ז' ע"א] והלכת' מותר לבעול לכתחילה בשבת, אי לברך ברכות בשבת הוצרך, [מותר] לכם שבע ברכות לברך בשבת. אי לקדש חתן קידוש חתן על הכוס, ולברך חתן ברכת המזון בהכנסת כלה לחופה הוצרך לכם, מי לא [מ]חייב בקידוש היום [ו]בברכת המזון, דלמ' וודאי כנס, דתנן [ברכות ט"ז ע"א] חתן פטור מקריית שמא לילה ראשון עד מוצאי שבת, (וגם) [אם] לא עשה מעשה, ואמרינ' עלה [מנא הני] מילי [דתנו] רבנן בשבתך בביתיך פרט (לעסוק) [לעוסק] במצוה, ובלכתך בדרך פרט לחתן, מכאן הכונס את הבתולה פטור, ואת האלמנה חייב וכו', ומקשינן ואי הכי מאי איריא בתולה אפי' אלמנה נמי ומפרקינן כונס בתולה טרוד, מקשינ' תוב אי משו' טרידא אפילו על ביתו [שנפל] וטבעה ספינתו בים נמי, ומפרקינן התם גבי מצוה טריד טרידא דמצוה. וכן לכל מצות דקאמרינ' [סוכה כ"ה ע"ב] פטור [מן] התפילה ומן התפילין וכל מצות האמורות בתורה, לקיים דברי ר' יוסי הגלילי שהיה אומ' העוסק במצו' פטור מן המצוה, ודווקא לא עשה מעשה.
<h2>דף כו.</h2>
וכל המצטער פטור מן הסוכה. כגון שעל ידי סוכה בא לו הצער והאויר, ואם חש בעיניו או בראשו, דאויר הסוכה מזיק לו, ושמשו פטו' מן הסוכה.
ומותר לאדם לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה, והיינו כביצה. ומותר נמי לשתות, דשתייה שלנו אינה אלא עראי. ומותר נמי לאכול פירות הרבה חוץ לסוכה, דפירי לא צריכי סוכה.
<h2>דף כח:</h2>
אדם שאוכל בסוכה וירדו גשמים יכול לצאת חוץ לסוכה משתסרח המקפה שתתקלקל לו סעודתו, וצריך להחמיר בדבר שלא לצאת מהרה. ואם יצא מן הסוכה ופסקו גשמים אחרי כן כשמתחיל לאכול בביתו, אין מטריחין אותו לילך לסוכה, אלא יגמור סעודתו בביתו. וכלים ששותין בהם, מותר להניח בסוכה, אבל קערות שאכל בהם אסור להניחם.
<h2>דף מו.</h2>
בערב סוכות סודר על הכוס ברכת הסוכה מקדש לישב בסוכה ושהחיינו. דפסקינ' בשליהי סוכה סוכה ואחר כך זמן. ולמחר על הלולב מברכין על נטילת לולב ושהחיינו.
ולערב שני מקדש ואומר שהחיינו ואחריו לישב בסוכה, לפי שאין מברכים על הכוס אלא פעם אחת, כדאמ' העושה סוכה לעצמו אומר שהחיינו נכנס לישב בה אומ' לישב בסוכה, אלמ' אין אומ' שהחיינו על הסוכה אלא פעם אחת ואפי' בחול כשעושה אותה, לכן למחר על הלולב אין אומ' שהחיינו. נטלו לצאת בו אומ' על נטילת לולב. ומה שאומר זמן על הכוס בשני לילות משום דשני ימים טובים מספיקא עבדינא להו, אבל בלולב ובסוכה ליכא לברוכי משום ספיקא, דהא בשעת עשייתן נפיק ובריך זמן אפי' בחול.
<h2>דף מז.</h2>
ספק שמיני ספק שביעי. בליל שמיני יתובי יתבינן בסוכה ברוכי לא מברכינן. ואומ' שהחיינו כי רגל בפני עצמו הוא. ואתרוג לא מתאכלא ביה הואיל ואיקצאי לשבעה, ואכתי לא נפיק מקדושתו עד תשיעי ספק שמיני לגמרי.
<h2>דף מח.</h2>
ביום השמיני. בכולן כתיב וביום וכאן ביום, שהוא רגל בפני עצמו. השמיני עצרת תהיה גי' הוא, פייס, זמן, לרגל, קרבן, ברכה שיר.
<h2>דף נה.</h2>
יום ראשון שבחולו של מועד קורין ביום השיני ביום השלישי ושלישי ביום (הרביעי) [השלישי], ורביעי שבא לחובת היום קורא ביום השני וביום השלישי. וביום שני חולו של מועד קורין ארבעה, ביום השלישי וביום הרביעי בדילוג כמו אתמול. ויום שלישי קורין ד' ביום הרביעי וביום החמישי בדילוג. ביום רביעי קורין ד' ביום החמישי וביום השישי בדילוג. ויום חמישי קורין ד' ביום השישי וביום השביעי בדילוג. וכל יום ויום גומרין את ההלל. ויש מקום שקורין ביום ראשון של חולו של מועד ביום השיני וביום השלישי וביום הרביעי לג' בני אדם, והרביע[י] הבא לחובת היום קורא ביום השיני וביום השלישי, משום דהרביעי בא בשביל המוסף, הלכך קרינן ליה ביום השיני וביום השלישי, משום דמספקא יום מוסף של שיני הוא או של שלישי. וכן כל הימים קרינן ב' פרשיות דמספקא בהן לרביעי שבא בשביל המוסף. וכן נוהגים במקום הסופר בגרמיישא. ויום הושענא רבא קורין ביום השישי וביום השביעי בדילוג כדמפורש למעלה, דאי איפשר לקרות שתיהן לרביעי, ונר' לי כן. ויום שביעי שהוא ערבה, קורין כהן ביום החמישי ולוי ביו' השישי וישר' ביום השביעי ורביעי קורין ביום השישי וביום השביעי.
<h2>דף נו.</h2>
בערב סוכות סודר על הכוס ברכת הסוכה מקדש לישב בסוכה ושהחיינו. דפסקינ' בשליהי סוכה סוכה ואחר כך זמן. ולמחר על הלולב מברכין על נטילת לולב ושהחיינו.
